הלול נוסד בראשית שנות ה- 50 כלול ביצים. בנוסף לביצים לחברי המשק וביצים לתנובה שימש הלול גם כמקור חשוב של ברזל לילדי הקיבוץ, מידי יום נשחטו מספר עופות וכבדיהם הועברו למבשלת הילדים אשר הכינה את מנת הכבד היומית של הפעוטות. עם השנים נבנו עוד שלושה לולים ובראשית שנות ה-70 הוחלט להמיר את לול המטילות בלול פיטום לבשר. המעבר נבע ממספר סיבות וביניהן: מחלת מגפת הניוקאסל שפשטה במדינה כולה וגרמה לתמותה נרחבת של עופות, עליית הביקוש לבשר עוף והכדאיות הכלכלית בענף, פתיחת משחטת הוד חפר בבעלות הקיבוצים והמושבים במועצת עמק חפר ולהבות חביבה ביניהן. בסוף שנות ה-70 נבנה הלול הסקוטי שהיה הלול המבוקר הראשון בקיבוץ (לול מבוקר הינו לול סגור, בניגוד לסככה, בו מתקיימת בקרת טמפרטורה). את הלול הביא לקיבוץ איתן פרידמן שהיה בזמנו רכז קניות והסיפור שהיה כך היה: באחד הביקורים של איתן, כרכז הקניות בתל-אביב, מצא עצמו חברנו היעיל בצהרי היום מחוסר עבודה לאחר שהשלים את מטלותיו ליום זה, כנהוג במחוזותינו שם פעמיו החבר איתן לבית התנועה ברחוב לאונרדו דה-וינצי להתרועע עם פעלים נוספים. תוך כדי שיחה עם זה ועם הוא, שמע מרכזינו שמחלקים לולים לקיבוצי התנועה. פנה איתן לעסקן המחלק ושאל ומה איתנו? מאיזה קיבוץ אתה? שאל העסקן, להבות חביבה! ענה איתן ומיהר להירשם לחלוקת הלולים. שישה חודשים לאחר מכן הופיעו בקיבוץ חבורת סקוטים אשר לאחר כשלושה חודשי עבודה ומאות בקבוקי וויסקי סיימו את הקמת הלול (עד היום לא ברור האם עקמומיותו של הלול נובעת מכמות הוויסקי ששתו הסקוטים תוך כדי עבודה או מכעסם באותם הימים שלא נמצאה הטיפה המרה בכרסם). בעקבות הצלחת הלול המבוקר הראשון, נבנה הלול המבוקר השני ב-1982/3 והלול השלישי, החדש ביותר, נבנה ב-1994. המעבר ללולים המבוקרים העלו בצורה דרמטית את הרווחיות של ענף הלול וצימצמו את מצבת כוח האדם מחמישה אנשים לאדם וחצי העובדים בו כיום. בראשית שנות ה-2000 עם ביטול שיטת המכסות וירידת קרנו של ענף הלול, נכנס הקיבוץ לשותפות בלול עם מכון התערובת אמבר. כיום, כחלק מתהליך קליטת חברים חדשים לקיבוץ, מתוכננת הרחבת אזור המגורים באזור הלולים וכתוצאה מכך פעילות זו נפסקה.
